קדיש על ישראל (קדיש דרבנן)
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אָמֵן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן: (אָמֵן)
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (אָמֵן)
לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:(אָמֵן)
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהון וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהון. דְּעָסְקִין בְּאורַיְתָא קַדִּשְׁתָּא.
דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אָתָר וְאָתָר. יְהֵא לָנָא וּלְהון וּלְכון חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. מִן קֳדָם אֶלָהַא מָארֵה שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן: (אָמֵן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (אָמֵן)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָׁיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל עמו כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: (אָמֵן)
מתי אומרים קדיש על ישראל?
קדיש על ישראל, הנקרא גם "קדיש דרבנן," נאמר בדרך כלל לאחר לימוד תורה שבעל פה, כגון תלמוד או מדרש.
זוהי תפילה שמבקשת את ברכת ה' על עם ישראל, על חכמי התורה, ועל כל תלמידי החכמים.
לאחר לימוד תורה בציבור – במיוחד אחרי לימוד תורה שבעל פה, כמו גמרא, מדרש או הלכות.
בסיום שיעור תורה – כאשר יש שיעור תורה בציבור, נהוג לסיים אותו באמירת קדיש על ישראל.
במהלך תפילות מסוימות – באירועים שבהם עוסקים בלימוד תורה כחלק מהתפילה, כמו אחרי אמירת חלקים של אגדתא.
מה זה קדיש על ישראל?
קדיש על ישראל הוא סוג של תפילת קדיש ייחודית הנאמרת למען כלל עם ישראל.
קדיש על ישראל היא וריאציה על הקדיש המסורתי, והיא מכילה בקשה לשלום, ברכה ורחמים על עם ישראל, חכמיו,
תלמידיו וכל העוסקים בתורה.
נוסח קדיש זה מדגיש את חיבור עם ישראל לתורה הקדושה ולברכות הנחוצות לחיי הקהילה.
במובנים רבים, קדיש על ישראל משלב בקשות לשלום לאומי ורוחני, עם ביטוי של תקווה לגאולה ולשלמות רוחנית של עם ישראל.
כמו שאר סוגי הקדיש, גם בקדיש זה קיים העיקרון של קידוש שם ה' בעולם, אך עם דגש על בקשה ישירה לשלום ולחסד על כלל ישראל.
הלכות קדיש על ישראל
הלכות קדיש על ישראל נגזרות מההלכות הכלליות של אמירת הקדיש.
הנה מספר עקרונות והלכות רלוונטיים לקדיש על ישראל, שנקרא גם "קדיש דרבנן":
איפה אומרים קדיש על ישראל?
קדיש על ישראל נאמר בדרך כלל לאחר לימוד תורה שבעל פה בציבור, כגון לאחר שיעור או קריאה מדרשית.
לכן, הוא נקרא גם "קדיש דרבנן" מכיוון שהוא נאמר אחרי לימוד תורה של חכמים (רבנן).
כמו כן, אומרים קדיש זה בתפילות כאשר מסיימים אמירת פסוקים או לימוד פרק משנה בציבור.
מי יכול לומר קדיש על ישראל?
על פי ההלכה, קדיש נאמר רק כאשר יש נוכחות של מניין, כלומר לפחות עשרה גברים יהודים מעל גיל בר מצווה.
לעיתים, קדיש זה נאמר על ידי אבל או מי שמקדיש את התפילה לזכר נפטרים, אולם כל אחד יכול לומר אותו
כאשר יש צורך בכך אחרי לימוד תורה.
הנוסח המיוחד של קדיש על ישראל?
הנוסח כולל בקשות לשלום וחסד על עם ישראל, חכמיו ותלמידיו, לדוגמה: "על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון…
יהא לן ולכו חינא וחסדא ורחמי".
הנוסח מכיל בקשות לשלום, בריאות ורווחה לעם ישראל ולעוסקים בתורה.
הקדיש מדגיש את הקשר בין התורה לבין קיום עם ישראל.
הכריעה בקדיש
בזמן אמירת חלק מהפסוקים בקדיש על ישראל (כמו "יתגדל ויתקדש"), יש לכרוע כפי שנעשה בשאר סוגי הקדיש.
הכריעה מסמלת את ההכנעה והיראה בפני הקב"ה.
כוונה בעת אמירת הקדיש
יש לכוון בעת אמירת קדיש על ישראל הן על קידוש שמו של ה' והן על הבקשה לשלום וחסד לעם ישראל.
כוונה זו חשובה במיוחד בקדיש זה, שבו יש התמקדות בבקשות עבור הקהילה ועם ישראל כולו.
פסיעה לאחור בסיום הקדיש
לאחר סיום הקדיש (במיוחד בפסוק "עושה שלום במרומיו"), יש לכרוע ולפסוע שלוש פסיעות לאחור, כנהוג בכל הקדישים.
אמירת "אמן" בקדיש על ישראל
על הציבור העונה לקדיש להקפיד לענות "אמן" בקול רם ובכוונה, במיוחד על הפסוק המרכזי "יהא שמיה רבא מברך
לעלם ולעלמי עלמיא", שיש לו מעלה גדולה.
מראי מקומות לקדיש על ישראל
הנה כמה מראי מקומות חשובים הקשורים לקדיש על ישראל, הידוע גם כ"קדיש דרבנן", יחד עם אזכורים רלוונטיים
במסורת ההלכתית והספרות התלמודית:
גמרא – ברכות ג' ע"א: בגמרא בברכות מופיעה המסורת של אמירת "יהא שמיה רבה" במענה לקידוש שמו של ה'.
בסיפור המפורסם של רבי יוסי, הוא שומע בת קול שמבטאת את צער החורבן, אך מתנחמת בכך שעם ישראל עונה
"יהא שמיה רבה מברך".
זהו הבסיס לתפילת הקדיש הנאמרת לאחר לימוד תורה.
גמרא – סוטה מט ע"א: הקדיש נזכר בגמרא זו בהקשר ל"אגדתא" – לימוד מדרש או הלכה, כאשר מסופר שהיו אומרים קדיש
אחרי דברי חכמים.
זו מסורת קדומה המסבירה את הקשר בין לימוד תורה ואמירת קדיש, שהוא הבסיס לקדיש על ישראל.
קהלת רבה (פרשה ט', ז'): במדרש זה מופיעה המסורת שאחרי דרשתו של חכם העיר היו אומרים קדיש, והמדרש מתאר
את אמירת "יהא שמו הגדול מבורך" כתגובה ללימוד התורה. זהו מקור שמחזק את הקשר בין קדיש ללימוד תורה שבעל פה.
האזינו (פיסקא ש"ו): במדרש זה מופיעה נוסח של קדיש במובן של שבח וקידוש שם ה'.
למרות שהמדרש הוא אחד מהמקורות הקדומים, הוא מציג את הבקשה לקידוש שמו של ה' בדומה לנוסח המופיע בקדיש.
סידור רב עמרם גאון: סידור רב עמרם גאון מהמאה ה-9 הוא המקור הקדום ביותר של נוסח הקדיש, כולל קדיש דרבנן.
הסידור כולל את הנוסח שבו נהוג לומר את הקדיש לאחר לימוד תורה בציבור.
אור זרוע (חלק ב', סימן נ'): ספר הלכות זה, שנכתב על ידי רבי יצחק מווינה, מזכיר את המנהג לומר קדיש יתום אחרי לימוד תורה בציבור,
והוא מבסס את הנוהג הזה על סיפורו של רבי עקיבא, שלימד יתום לומר קדיש לזכות אביו.
מכאן המנהג של אמירת קדיש על ישראל עבור עילוי נשמת הנפטרים.
רמב"ם – הלכות תפילה (פרק ט', הלכה ח'): הרמב"ם מזכיר את קדיש דרבנן כחלק מהמנהגים של לימוד תורה בציבור,
ואומר שקדיש זה נאמר אחרי סיום לימוד תורה שבעל פה.
ערוך השולחן – אורח חיים סימן נ"ה סעיף א': ערוך השולחן מסביר על תוקפו של הקדיש בכלל, ובפרט את המשמעות הרוחנית
של קדיש שנאמר לאחר לימוד תורה.
הוא מציין שמטרתו של הקדיש היא לתקן את חילול השם שנגרם בגלות, ולכן הוא נאמר לאחר לימוד תורה שבעל פה.