קדיש בעברית ספרדי ואשכנזי + תרגום ופירוש

קדיש בעברית ספרדי

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא (אָמֵן)

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ (אָמֵן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן)

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא (אָמֵן) 

לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן (אָמֵן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן (אָמֵן)

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן)

קדיש בעברית אשכנזי

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא (אָמֵן)

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ (אָמֵן)

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן (אָמֵן)

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרֵךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאֵר, וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (אָמֵן)

 לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן (אָמֵן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן (אָמֵן)

עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן (אָמֵן)

תרגום לעברית של קדיש נוסח עדות המזרח

יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל (אָמֵן)

בָּעוֹלָם שֶׁבָּרָא, כִּרְצוֹנוֹ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתוֹ, וְיַצְמִיחַ יְשׁוּעָתוֹ, וִיקָרֵב אֶת מְשִׁיחוֹ (אָמֵן)

בְּחַיֵּיכֶם וּבְיָמֵיכֶם וּבְחַיֵי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן קָרוֹב, וְנֹאמַר אָמֵן. (אָמֵן)

יְהֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאָר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדֵּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלֵּל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (אָמֵן)

לְמַעְלָה מִכָּל הַבְּרָכוֹת, הַשִּׁירוֹת, הַתִּשְׁבָּחוֹת וְהַנֶּחָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמָרוֹת בָּעוֹלָם, וְנֹאמַר אָמֵן. (אָמֵן)

יְהֵא שָׁלוֹם רַב מִן הַשָּׁמַיִם, חַיִּים, שְׂבָע, יְשׁוּעָה, נֶחָמָה, הַצָּלָה, רְפוּאָה, גְּאֻלָּה, סְלִיחָה וּכַפָּרָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. (אָמֵן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. (אָמֵן)

תרגום לעברית של קדיש נוסח אשכנז

יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל (אָמֵן)

בָּעוֹלָם שֶׁבָּרָא כִּרְצוֹנוֹ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתוֹ, וְיַצְמִיחַ יְשׁוּעָתוֹ, וִיקָרֵב אֶת מְשִׁיחוֹ (אָמֵן)

בְּחַיֵּיכֶם וּבְיָמֵיכֶם וּבְחַיֵי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בִּזְמַן קָרוֹב, וְנֹאמַר אָמֵן (אָמֵן)

יְהֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ לְעוֹלָם וּלְעולְמֵי עולָמִים. יִתְבָּרֵךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאֵר, וְיִתְרוֹמֵם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדֵּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלֵּל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (אָמֵן)

לְמַעְלָה מִכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַשִּׁירוֹת, הַתִּשְׁבָּחוֹת וְהַנֶּחָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמָרוֹת בָּעוֹלָם, וְנֹאמַר אָמֵן (אָמֵן)

יְהֵא שָׁלוֹם רַב מִן הַשָּׁמַיִם וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן (אָמֵן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן (אָמֵן)

מדוע הקדיש נאמר בארמית?

הסיבה ההיסטורית: הקדיש היה נאמר בסוף הדרשה של הרב בבית הכנסת, לאחר שלימד את הציבור ענייני הלכה או אגדה.

הדרשות הללו היו מועברות בארמית כדי לפנות לכל שכבות העם.

מאחר שזו הייתה שפתם היומיומית של רבים, הקדיש, שהיה חלק מהשבח שלאחר הדרשה, נקבע גם הוא בארמית כדי שכולם
יוכלו להבין ולהשתתף באמירתו.

מניעת קנאה מצד המלאכים: הקדיש הוא תפילה המלאה בשבחים נשגבים לבורא העולם.

לפי תורת הסוד, כאשר בני האדם משבחים את הקב"ה בצורה מרוממת כזו, זה יכול לעורר קנאה מצד המלאכים,
שיכולים לטעון ולקטרג על בני האדם.

כיוון שהארמית היא שפה שהמלאכים אינם מבינים, הקדיש נאמר בארמית כדי למנוע את הקנאה והקטרוג מצד המלאכים.

שבירת הסטרא אחרא: בזוהר הקדוש מובאת סיבה נוספת.

הארמית, בהיותה שפתם של עמים נוכריים, נחשבת לשפה הקשורה לטומאה ולכוחות של הסטרא אחרא (הכוחות המנוגדים לקדושה).

כאשר הקדיש נאמר בארמית, הוא מביא את הקדושה לשפה הנחשבת לטמאה, ובכך שובר את כוחות הטומאה ומקדש את שמו של ה'
גם במקומות הנמוכים ביותר.

במקור, לשון הקודש (העברית המקראית) הייתה השפה הרשמית של עם ישראל, השפה שבה נברא העולם, והשפה שבה נכתבה התורה.

אולם, במהלך ההיסטוריה, לאחר חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל, העם החל לאמץ את השפה הארמית, שהייתה נפוצה באזורים
שבהם חיו עמים שכנים כמו אשור, בבל, פרס וסוריה.

במרוצת הזמן, רוב העם דיבר ארמית, והשפה הפכה לחלק מהחיים היהודיים.

הארמית הייתה גם השפה בה נכתב התלמוד הבבלי, אחד מספרי היסוד של היהדות, כדי שכל העם יוכל ללמוד ולהבין את ההלכות והלימוד.

לפיכך, עם הזמן, היא הפכה לשפת הדיבור העיקרית של העם היהודי בתקופות מסוימות.