כמה אותיות יש בתורה? חקירה בספירת אותיות התורה

כמה אותיות יש בתורה?

מספר האותיות בתורה הוא נושא שנידון רבות במשך הדורות, במיוחד לאור דברי ספר הזוהר שהציג מספר מסתורי ומרתק:
600,000 אותיות, כנגד נשמות בני ישראל.

נתון זה עורר דיון רחב בין חכמי ישראל, שהציגו גישות שונות לניסיון ליישב את הפער בין המספר המופיע בזוהר לבין הספירה
המעשית של האותיות בספרי התורה הקיימים בידינו, שבהם יש 304,805 אותיות בלבד.

הזוהר והקבלה: 600,000 אותיות בתורה

המקור הראשי למניין של 600,000 אותיות בתורה נמצא בזוהר, שמקשר את מניין האותיות למניין נשמות ישראל.

הזוהר קובע כי לתורה יש שישים ריבוא אותיות, וכי כל אחת מאותן אותיות קשורה לנשמה אחת מבני ישראל.

רעיון זה, שהופיע גם בכתבי הקבלה המאוחרים יותר, זכה לפופולריות רבה והתקבל כעיקרון יסוד בקרב הוגי הדעות הקבליים.

לדוגמה, ספר מגלה עמוקות מציין שראשי התיבות של המילה "ישראל" הם "יש שישים רבוא אותיות לתורה".

כלומר, יש כאן קשר מיסטי בין האותיות לבין נשמות עם ישראל, קשר ששורשיו נעוצים ברובד הפנימי והעמוק של התורה.

ספירת האותיות בפועל: מספר קטן בהרבה

הבעיה החלה להתבהר כאשר החלו לספור בפועל את האותיות בתורה.

ספירות מדויקות לאורך ההיסטוריה, כולל ספירות שנעשו באמצעות מחשב במאה ה-20, הגיעו למניין של 304,805 אותיות בלבד –
כמחצית מהמניין שהוזכר בזוהר.

הפער הגדול בין המספרים הוביל לשאלות רבות והעסיק את חכמי ישראל במשך מאות שנים.

חכמים רבים ניסו ליישב את הסתירה, והוצעו כמה וכמה הסברים מעניינים כדי להתאים בין המספרים.

הסברים ליישוב הסתירה

אותיות משתמעות מנקודות: אחת ההצעות הראשונות שעלו היא שיש לכלול בספירה גם אותיות המשתמעות מתוך סימני הניקוד.

לדוגמה, רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) הציע שישנן אותיות שהן חלק מסימני הניקוד כמו פתח, שורוק וחולם,
הנחשבות כחלק ממספר האותיות.

רעיון זה נסמך על דברי רש"י במסכת כתובות דף ס"ט, שם הוא מסביר את חשיבותם של סימני הניקוד הנסתרים כסוג של אותיות.

מילוי האותיות: הסבר נוסף מציע לספור את האותיות בצורתן המורחבת, כלומר, לא רק את האות עצמה אלא גם את המילוי שלה.

לדוגמה, האות א' תיספר כ-"אלף" (א, ל, פ).

בשיטה זו, מספר האותיות עשוי לעלות בהרבה, אך לפי חישוב זה המניין היה עשוי להיות גבוה בהרבה מ-600,000.

אותיות כפולות ופריחת האותיות: חכמים נוספים העלו את הרעיון שחלק מהאותיות נעלמו במהלך ההיסטוריה של עם ישראל.

יש הטוענים כי במקור, בספר התורה הראשון, היו 600,000 אותיות, אך במהלך שבירת הלוחות וגניזת האור הראשון חלק מאותיות אלו "נעלמו".

לפיכך, מה שנותר בידינו כיום הוא חלק בלבד מהתורה המקורית, שהייתה עשירה בהרבה באותיות.

מניין הכולל את תרגום אונקלוס: הפני יהושע הציע הסבר מעניין נוסף: מניין 600,000 האותיות עשוי לכלול לא רק את התורה שבכתב
אלא גם את תרגום אונקלוס, שנמסר על פי המסורת בסיני.

אם לוקחים בחשבון את התרגום יחד עם התורה, ייתכן שהמניין עולה על המספר שמזכיר הזוהר.

הקרי והכתיב: הפני יהושע מציע גם ספירה כפולה של האותיות: פעם אחת לפי האופן שבו הן נכתבות (כתיב) ופעם שנייה לפי
האופן שבו הן נקראות (קרי).

מאחר שיש אותיות שלא נקראות (כמו אל"ף) ואחרות שלא נכתבות (כמו אותיות בקרי וכתיב), ייתכן שספירה כפולה זו מביאה
אותנו למספר של 600,000.

תמונות האותיות: יש הסבורים שיש לספור לא רק את האות עצמה אלא גם את המבנה שלה.

לדוגמה, האות א' מורכבת משתי אותיות יו"ד ואות אחת ו', ולכן ניתן לחשוב על כל אות כתמונה המורכבת מתתי-אותיות,
מה שמגדיל את מניין האותיות בספירה הכוללת.

שיטת "ועבד הלוי"

ב-1910, הרב יחיאל הורוויץ, בספרו "ועבד הלוי", הציע שיטה מיוחדת המבוססת על חישוב האותיות יחד עם המילוי שלהן,
כאשר הוא מציין שיש לספור את המילוי בלבד (כגון אל"ף כ-ל-ף).

באותיות מנצפ"ך (האותיות הסופיות), יש לספור גם את האות עצמה וגם את המילוי שלה.

בשיטה זו הגיע הרב הורוויץ למספר 599,988, והוא הוסיף 12 כנגד שבטי ישראל כדי להגיע למניין של 600,000.

מסקנות: התורה כיצירה מיסטית מעבר לטקסט

העיסוק במספר האותיות בתורה מראה את הפער שבין הפשט לבין העומק המיסטי המיוחס לתורה.

בעוד בספירה מדעית ישנם 304,805 אותיות בלבד, התפיסה הקבלית רואה בתורה מקור רוחני בלתי נדלה, שבו כל אות וכל מילה
מקפלים בתוכם רבדים נסתרים של משמעות.

כך, הזוהר והקבלה מציעים שהמניין של 600,000 האותיות אינו רק פיזי אלא גם סמל למשהו מעבר –
לאחדות ישראל ולזיקה העמוקה בין התורה לבין נשמות ישראל.

הסתירה הפיזית בין המספרים אינה מבטלת את התוקף של דברי הזוהר אלא מחזקת את התפיסה שהתורה היא יותר מרק טקסט כתוב.

היא מכילה בתוכה שכבות מיסטיות, מרחבים נסתרים ופרשנויות שמעניקים לה משמעות גדולה מזו הנראית לעין.