פתח אליהו – נוסח מלא ופירושים לפתח אליהו

פתח אליהו השלם

וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃

פָּתַח אֵלִיָּהוּ (הנביא זכור לטוב) וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין דְּאַנְתְּ הוּא חָד וְלָא בְחֻשְׁבָּן, אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין, סְתִימָא עַל כָּל סְתִימִין,
לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָךְ כְּלָל, אַנְתְּ הוּא דְאַפִּיקַת עֲשַׂר תִּקּוּנִין, וְקָרִינָן לוֹן עֲשַׂר סְפִירָן, לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָין,
וְעָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָין, וּבְהוֹן אִתְכְּסִיאַת מִבְּנֵי נָשָׁא, וְאַנְתְּ הוּא דְקָשִׁיר לוֹן, וּמְיַחֵד לוֹן, וּבְגִין דְּאַנְתְּ מִלְּגָאו, כָּל מָאן דְּאַפְרֵישׁ חַד מִן חַבְרֵיהּ מֵאִלֵּין עֲשַׂר,
אִתְחַשֵּׁיב לֵיהּ כְּאִלּוּ אַפְרֵישׁ בָּךְ.

וְאִלֵּין עֲשַׂר סְפִירָן אִינּוּן אָזְלִין כְּסִדְרָן, חַד אֲרִיךְ, וְחַד קְצִר, וְחַד בֵּינוּנִי, וְאַנְתְּ הוּא דְאַנְהִיג לוֹן, וְלֵית מָאן דְּאַנְהִיג לָךְ, לָא לְעִילָא וְלָא לְתַתָּא
וְלָא מִכָּל סִטְרָא, לְבוּשִׁין תְּקִינַת לוֹן, דְּמִנַּיְיהוּ פָּרְחִין נִשְׁמָתִין לִבְנֵי נָשָׁא, וְכַמָּה גוּפִין תְּקִינַת לוֹן, דְּאִתְקְרִיאוּ גוּפָא לְגַבֵּי לְבוּשִׁין דִּמְכַסְיָין עֲלֵיהוֹן,
וְאִתְקְרִיאוּ בְּתִקּוּנָא דָא, חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא, גְּבוּרָה דְרוֹעָא שְׂמָאלָא, תִּפְאֶרֶת גּוּפָא, נֶצַח וְהוֹד תְּרֵין שׁוֹקִין, וִיסוֹד סִיּוּמָא דְגוּפָא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ,
מַלְכוּת פֶּה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרִינָן לֵיהּ.

חָכְמָה מוֹחָא אִיהוּ מַחֲשָׁבָה מִלְּגָו, בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין, וְעַל אִלֵּין תְּרֵין כְּתִיב הַנִּסְתָּרוֹת לַיהו"ה אלהינ"ו, כֶּתֶר עִִלְיוֹן אִיהוּ כֶּתֶר מַלְכוּת, וַעֲלֵיהּ
אִתְּמַר מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וְאִיהוּ קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלֵּי, מִלְּגָו אִיהוּ יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דְּאִיהוּ אֹרַח אֲצִילוּת, אִיהוּ שַׁקְיוּ דְאִילָנָא בִּדְרוֹעוֹי וְעַנְפּוֹי,
כְּמַיָּא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא, וְאִתְרַבֵּי בְּהַהוּא שַׁקְיוּ.

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אַנְתְּ הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת, סִבַּת הַסִּבּוֹת, דְּאַשְׁקֵי לְאִילָנָא בְּהַהוּא נְבִיעוּ, וְהַהוּא נְבִיעוּ אִיהוּ כְּנִשְׁמָתָא לְגוּפָא, דְאִיהוּ חַיִּים לְגוּפָא,
וּבָךְ לֵית דִּמְיוֹן וְלֵית דִּיוֹקְנָא מִכָּל מַה דִּלְּגָו וּלְבָר, וּבְרָאתָ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאַפִּיקַת מִנְּהוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, וּבְאַרְעָא אִלָנִין וְדִשְׁאִין
וְגִנְּתָא דְעִדֶן וְעִשְׂבִּין וְחֵיוָון וְעוֹפִין וְנוּנִין וּבְנֵי נָשָׁא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְהוֹן עִלָּאִין, וְאֵיךְ יִתְנַהֲגוּן בְּהוֹן עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְאֵיךְ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי,
וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל. וּבַר מִינָּךְ לֵית יְחִידָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְאַנְתְּ אִשְׁתְּמוֹדָע אָדוֹן עַל כֹּלָּא, וְכָל סְפִירָן כָּל חַד אִית לֵיהּ שֵׁם יְדִיעַ, וּבְהוֹן אִתְקְרִיאוּ מַלְאָכַיָּא,
וְאַנְתְּ לֵית לָךְ שֵׁם יְדִיעַ, דְּאַנְתְּ הוּא מְמַלֵּא כָל שְׁמָהָן, וְאַנְתְּ הוּא שְׁלִימוּ דְּכֻלְּהוּ, וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלֵּק מִנְּהוֹן, אִשְׁתָּאֲרוּ כֻּלְּהוּ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְּלָא נִשְׁמָתָא.

אַנְתְּ חַכִּים וְלַאו בְּחָכְמָה יְדִיעָא, אַנְתְּ הוּא מֵבִין וְלָא מִבִּינָה יְדִיעָא, לֵית לָךְ אֲתַר יְדִיעָא אֶלָּא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא תּוּקְפָךְ וְחֵילָךְ לִבְנֵי נָשָׁא, וּלְאַחֲזָאָה
לוֹן אֵיךְ אִתְנַהֵיג עָלְמָא בְּדִינָא וּבְרַחֲמֵי, דְאִינוּן צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, כְּפוּם עוֹבְדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, דִּין אִיהוּ גְבוּרָה, מִשְׁפָּט עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא,
צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, מֹאזְנֵי צֶדֶק תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, הִין צֶדֶק אוֹת בְּרִית, כֹּלָּא לְאַחֲזָאָה אֵיךְ אִתְנַהֵיג עָלְמָא, אֲבָל לַאו דְּאִית לָךְ צֶדֶק יְדִיעָא
דְאִיהוּ דִין, וְלַאו מִשְׁפָּט יְדִיעָא דְאִיהוּ רַחֲמֵי, וְלַאו מִכָּל אִלֵּין מִדּוֹת כְּלָל.

קוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְיִתְחַדְשׁוּן מִלִּין עַל יְדָךְ, דְּהָא רְשׁוּתָא אִתְיַהִיב לָךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין עַל יְדָךְ, מַה דְּלָא אִתְיַיהִיב רְשׁוּ לְגַלָּאָה לְשׁוּם בַּר נַשׁ עַד כְּעַן,
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, לְךָ יהו"ה הַגְּדוּלָה וְהַגְּבוּרָה וכו', עִלָּאִין שְׁמָעוּ אִינוּן דְּמִיכִין דְּחֶבְרוֹן, וְרַעִִיָא מְהֵימְנָא אִתְעָרוּ מִשְּׁנַתְכוֹן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר,
אִלֵּין אִינוּן צַדִּיקַיָּא דְאִינוּן מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בָּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עִר, וְלַאו אִינוּן מֵתִים, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ וכו', הָקִיצוּ אַנְתְּ וַאֲבָהָן,
רַעִִיָא מְהֵימְנָא אִתְּעַר אַנְתְּ וַאֲבָהָן לְאִתְעָרוּתָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי יְשֵׁנָה בְּגָלוּתָא, דְּעַד כְּעַן צַדִּיקַיָּא כֻּלְּהוּ דְּמִיכִין וְשִׁינְתָא בְחוֹרֵיהוֹן.

מִיָּד יְהִיבַת שְׁכִינְתָּא תְּלַת קָלִין לְגַבֵּי רַעִִיָא מְהֵימְנָא, וְיֵימָא לֵיהּ קוּם רַעִִיָא מְהֵימְנָא, דְהָא עֲלָךְ אִתְּמַר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק לְגַבָּאי בְּאַרְבַּע אַתְוָון דִּילֵיהּ,
וְיֵימָא בְהוֹן, פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעִִיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, דְּהָא תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן, לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ.

שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, מַאי נִמְלָא טָל אֶלָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַנְתְּ חֲשִׁיבַת דְמִיּוֹמָא דְאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא דְעָאלְנָא בְּבֵיתָא דִילִי, וְעָאלְנָא בְיִשּׁוּבָא,
לַאו הָכִי, דְלָא עָאלְנָא כָל זִמְנָא דְאַנְתְּ בְּגָלוּתָא, הֲרֵי לָךְ סִימָנָא שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, הֵ"א שְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא, שְׁלִימוּ דִּילָהּ וְחַיִּים דִּילָהּ אִיהוּ טָל,
וְדָא אִיהוּ יו"ד ה"א וא"ו, וְה"א אִיהִי שְׁכִינְתָּא דְלָא מֵחוּשְׁבַּן טָ"ל, אֶלָּא יו"ד ה"א וא"ו, דִּסְלִיקוּ אַתְוָון לְחֻשְׁבַּן טָ"ל, דְּאִיהוּ מַלְיָא לִשְׁכִינְתָּא מִנְּבִיעוּ
דְּכָל מְקוֹרִין עִלָּאִין, מִיָּד קָם רַעִִיָא מְהֵימְנָא, וַאֲבָהָן קַדִּישִׁין עִמֵּיהּ, עַד כַּאן רָזָא דְיִחוּדָא.

בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

מהו פתח אליהו?

פתח אליהו הוא טקסט מתוך הזוהר, הנחשב לתפילה או קטע לימוד בקבלה, שבו מתאר אליהו הנביא את סודות הבריאה
ואת יחסי הכוחות הרוחניים בעולם. 

תפילה זו נאמרת כהקדמה לתפילה ולימוד תורה, ומייחסים לה השפעה רוחנית גדולה. 

איפה נכתב פתח אליהו?

פתח אליהו הוא קטע מהזוהר והוא מופיע בכמה מקומות בכתבי הקבלה ובספרות התורנית.

להלן מראי מקומות מרכזיים שבהם מופיע הטקסט, עם הסברים הקשורים אליו:

זוהר חדש, תיקוני זוהר, דף קלד ע"ב

זהו המקור המרכזי שממנו נלקח הקטע של פתח אליהו. 

התיקונים הם חלק מהזוהר שעוסקים בתיקוני הספירות, ומקום זה מתאר את הקשר בין הספירות והאחדות של הקב"ה.

ספר הזוהר, כרך א', פרשת תרומה דף קסב ע"ב – קסג ע"א

בפרשת תרומה מופיעים קטעים דומים ל"פתח אליהו", ובהם יש דיון מעמיק על הספירות והקשר בין הכוחות האלוהיים והבריאה.

ספר "שער הכוונות" להאר"י הקדוש

האר"י הקדוש (רבי יצחק לוריא) משתמש בתפילת פתח אליהו כהקדמה ללימוד עשר הספירות בחלק ממקומות ספריו.

ספר "נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין

נפש החיים מדבר על המשמעות הרוחנית וההשפעה של פתח אליהו כחלק מההקדמה ללימוד תורה.

הוא מבאר את כוחם של דברי הקבלה בכלל ושל פתח אליהו בפרט, ומבאר את תפקיד הספירות בניהול העולם.

הקדמת "תיקוני הזוהר"

בתיקוני הזוהר, המובא כהקדמה ללימוד הזוהר, מובאת אמירת "פתח אליהו" לפני תחילת הלימוד ככוח לפתוח את השערים
העליונים של החכמה והבינה, כדי להבין את לימוד הקבלה.

פירוש לפתח אליהו

פתח אליהו הוא טקסט מהזוהר שנאמר על ידי אליהו הנביא, ומתמקד בסודות הבריאה ובמערכת הספירות הקבליות.

המונחים הקבליים והמסרים הרוחניים בו משקפים את התפיסה המיסטית של היהדות לגבי מבנה הבריאה והכוחות הרוחניים המנהיגים אותה.

הפירוש לטקסט הזה עוסק בעיקר בהסבר על הספירות, הכוחות הרוחניים, והתפקיד של הקב"ה בבריאה ובניהול העולם.

ניתוח הפסקאות העיקריות

"ריבון עלמין, אנת הוא חד ולא בחשבן…"

אליהו הנביא מתחיל בתיאור ה' כ"יחיד" שאין לו שום דמות או גבולות (״חד ולא בחשבן״). הכוונה כאן היא שהקב"ה הוא אחד ואחיד,
מעבר לכל תפיסה אנושית. אין בו שום מורכבות או ריבוי – הוא פשוט ובלתי ניתן להבנה מלאה.

ה' הוא גם הנסתר שבנסתר (״סתים על כל סתימין״), כלומר, הוא נמצא מעל ומעבר לכל מה שניתן לראות, לחשוב או לתפוס.

"אנת הוא דְּאַפִּיקַת עֲשַׂר תִּקּוּנִין, וּקְרָאן לְהוֹן עֲשַׂר סְפִירִין…"

הקב"ה הוציא לעולם את עשר הספירות, שהן הכלים דרכם הוא מנהיג את הבריאה. כל ספירה מייצגת כוח רוחני או מידה אלוהית
המאפשרת את הנהגת העולם.

הספירות הן כמו גשר בין העולם הנסתר (הרוחני) לעולם הנגלה (החומרי), ובאמצעותן הקב"ה יוצר ומשפיע על כל מה שקיים.

"לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָן, וְעָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָין"

הקב"ה באמצעות הספירות שולט הן על עולמות נסתרים, שהם עולמות רוחניים שלא נגלים לאדם, והן על עולמות גלויים שהם
העולם הפיזי שאנו חווים. זה מדגיש את השליטה המוחלטת של הקב"ה על כל הרמות של המציאות.

"ובְהוֹן אִתְכַּסְיָא מִבְּרִיָּא עִלָּאָה, דְּאִיהִי כָּלֵיל שְׁלֵימוּ…"

כל הספירות יחד יוצרות את המבנה השלם של הבריאה. הן מציינות את המדרגות השונות של האלוהות, כל אחת עם תפקיד
ותכונות שונות, אך כולן פועלות יחד בהרמוניה ליצירת המציאות.

רעיון הספירות בפתח אליהו

הספירות הן עשרה כוחות רוחניים שמנהיגים את המציאות:

כתר – השורש של הכל, מייצג את הרצון האלוקי שממנו נובעים כל הכוחות האחרים.

חכמה – הידע והחוכמה האינסופיים של הקב"ה.

בינה – ההבנה והיכולת להעמיק ולהסביר את החוכמה.

חסד – כוח ההשפעה והאהבה האינסופית של הקב"ה.

גבורה – כוח הדין והגבולות שמאזנים את החסד.

תפארת – ההרמוניה שבין חסד לגבורה.

נצח – כוח ההתמדה וההובלה.

הוד – כוח ההוד וההודיה, שמביאה לידי ביטוי את השפלות והכבוד.

יסוד – הקשר בין הרוחניות לחומריות, המעבר של השפע.

מלכות – הספירה האחרונה שמייצגת את ההתגלות בפועל של האלוקות בעולם הפיזי.

שאלות ותשובות בנושא פתח אליהו

מהי החשיבות הרוחנית של פתח אליהו לפי הקבלה?

תשובה: בקבלה יש חשיבות עצומה לאמירה של פתח אליהו, מכיוון שהקטע מדגיש את אחדותו של הקב"ה,
למרות הריבוי בספירות. הוא מבאר את הכוחות האלוקיים שמנהיגים את העולם, ומהווה הקדמה להעמקה בסודות הבריאה.

התפילה מזכירה שהכול נובע מאחדות מוחלטת של הבורא, ומביאה את האדם למודעות לגבי המבנה הרוחני של הבריאה.

מה הקשר בין פתח אליהו למערכת הספירות?

תשובה: פתח אליהו מתאר את הספירות ככלים שבהם הקב"ה מנהיג את העולם.

כל ספירה מייצגת כוח רוחני ייחודי, והתיאור בפי אליהו מדגיש את התפקידים השונים של הספירות, וכן את ההרמוניה שביניהן.

כך נוצר מבנה אלוקי שמנהל את העולם הנסתר והגלוי כאחד.

האם יש כוח מיוחד לאמירת פתח אליהו?

תשובה: לפי המקובלים, יש כוח רוחני גדול לאמירת פתח אליהו.

האמירה מעוררת השפעות רוחניות ומאפשרת חיבור עמוק יותר לשורשי הבריאה ולכוחות האלוקיים.

נהוג לומר את הקטע כדי לזכות בהשפעה של הספירות ולפתוח את הלבבות לקליטת חכמה רוחנית.

באיזה זמן נוהגים לומר את פתח אליהו?

תשובה: נהוג לומר את פתח אליהו כהקדמה ללימוד תורה או ללימוד קבלה.

בחוגים מסוימים נוהגים לאומרו גם כחלק מהכנות לתפילה או בשבתות וימים טובים כהכנה רוחנית.