מה הם תפילין?
תפילין הן מצווה יהודית מרכזית, המורכבת משני בתים עשויים עור שחור,
המכילים בתוכן פרשיות מהתורה.
התפילין נקשרות באמצעות רצועות עור על הזרוע והראש בכל יום חול.
מצוות הנחת תפילין היא חלק מחייו היומיומיים של יהודי שומר מצוות והיא מסמלת
את הקשר העמוק בין האדם לבוראו ואת המחויבות לשמירת המצוות.
מבנה התפילין
תפילין של יד:
התפילין של יד הן קופסה מרובעת קטנה המונחת על הזרוע, קרוב ללב.
בתוכן נמצא קלף שעליו כתובות ארבע פרשיות מהתורה, הכוללות את "שמע ישראל"
וקטעים נוספים המדברים על אהבת האל, שמירת המצוות והחינוך היהודי.
הרצועה הכרוכה סביב התפילין של יד עוברת סביב הזרוע וממשיכה
ללפף סביב כף היד והאצבעות.
תפילין של ראש:
התפילין של ראש מונחות על הראש, בין העיניים, ומטרתן לסמל את הכנעת המחשבות
והדעות של האדם לרצון האל.
בתפילין של ראש יש ארבעה תאים נפרדים, שבכל אחד מהם מונחת פרשייה אחת מהתורה.
גם כאן, רצועת העור מחוברת לתפילין ונכרכת סביב הראש.
המקור למצוות תפילין
מצוות הנחת תפילין מופיעה במקרא, ומוזכרת בארבעה מקומות בתורה –
בשתי פרשיות מספר שמות ובשתי פרשיות מספר דברים.
אחת מהן היא הפסוק המפורסם בספר דברים:
"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" (דברים ו', ח').
פסוק זה מצווה על הנחת התפילין על היד והראש, ומאז ועד היום יהודים מקיימים מצווה
זו כחלק מהתחייבותם לשמירת התורה.
סוגי תפילין
תפילין הן מצווה מרכזית ביהדות, וההבנה של סוגי התפילין השונים והמחלוקות
הקשורות בהם מהווה חלק חשוב בלימוד ההלכה היהודית.
קיימים מספר סוגי תפילין אשר שונים זה מזה בסדר הפרשיות שבתוך הבתים,
בצורת ההנחה, ולעיתים גם בעיצובם החיצוני.
במאמר זה נסקור את הסוגים המרכזיים של התפילין, נדון בהבדלים ביניהם,
ונעמיק בהבנה של מהותם ההלכתית.
תפילין של רש"י
תפילין של רש"י הן הסוג הנפוץ והמקובל ביותר בקרב רוב קהילות ישראל.
רש"י, רבנו שלמה יצחקי, היה פרשן תורה מהחשובים ביותר בתולדות היהדות,
והוא נחשב למקור המרכזי בסוגיית סדר הפרשיות בתפילין.
בתפילין של רש"י, סדר הפרשיות בתפילין של ראש הוא כדלקמן:
קדש לי כל בכור (שמות י"ג, א'-י').
והיה כי יביאך (שמות י"ג, י"א-ט"ז).
שמע ישראל (דברים ו', ד'-ט').
והיה אם שמוע (דברים י"א, י"ג-כ"א).
סדר זה נקבע על פי הפרשנות המקובלת אצל רוב הפוסקים,
ונחשב לסטנדרט בהלכה היהודית.
תפילין של רש"י הן המנהג הרווח והמקובל ביותר, והן היחידות שמקיימות
את מצוות תפילין לפי רוב הפוסקים.
תפילין של רבנו תם
תפילין של רבנו תם הן סוג נוסף של תפילין, שמקורן במחלוקת הלכתית
הנוגעת לסדר הפרשיות.
רבנו תם, נכדו של רש"י, הציע סדר אחר לפרשיות בתפילין,
שנראה לו נכון יותר לפי הפרשנות שלו.
בתפילין של רבנו תם, סדר הפרשיות בתפילין של ראש הוא:
קדש לי כל בכור (שמות י"ג, א'-י').
והיה כי יביאך (שמות י"ג, י"א-ט"ז).
והיה אם שמוע (דברים י"א, י"ג-כ"א).
שמע ישראל (דברים ו', ד'-ט').
ההבדל המרכזי בין תפילין של רש"י לתפילין של רבנו תם הוא בסדר של הפרשיות
"שמע ישראל" ו-"והיה אם שמוע".
בתפילין של רבנו תם, סדר הפרשיות הפוך לסדר שבתפילין של רש"י.
מנהג הנחת שני סוגי תפילין
בקהילות רבות, נהוג להניח הן את תפילין של רש"י והן את תפילין של רבנו תם.
המנהג הזה מבוסס על הרצון לצאת ידי חובה לפי כל הדעות,
ומכאן שהוא מחזק את הזהירות במצוות תפילין.
רבים מהפוסקים הגדולים, כמו האר"י הקדוש והחפץ חיים, המליצו על מנהג זה.
בקהילות חסידיות ובקרב מקובלים, נוהגים להניח תפילין של רבנו תם
לאחר סיום תפילת שחרית, כתוספת על הנחת תפילין של רש"י.
המנהג הזה מציין את הרצון להחמיר במצווה ולהקפיד על קיום ההלכה לפי כל הדעות.
תפילין של הראב"ד
סוג נוסף של תפילין, פחות ידוע אך קיים, הוא תפילין של הראב"ד.
הראב"ד, רבי אברהם בן דוד, היה פוסק חשוב בתקופת ימי הביניים,
והציע סדר פרשיות נוסף ששונה גם מזה של רש"י וגם מזה של רבנו תם.
סדר הפרשיות בתפילין של הראב"ד הוא ייחודי, אם כי נדיר לראות תפילין
מסוג זה כיום.
תפילין של שימושה רבא
"תפילין של שימושה רבא" הם סוג נוסף של תפילין שהיו בשימוש בקרב יהודים
בתקופות מסוימות.
תפילין אלו נזכרות בספרי הלכה קדומים, והן מקבלות את שמן מהספר "שימושא רבא",
אשר כולל הלכות הנוגעות למנהג הנחת תפילין.
תפילין אלו שונות במבנה שלהן ובאופן הכריכה שלהן סביב הזרוע והראש.
כיום, תפילין אלו אינן בשימוש נפוץ, אך הן מציינות את ההיסטוריה הרחבה
והעשירה של המנהג.
תפילין רבועות ותפילין עגולות
בהלכה היהודית, התפילין חייבות להיות מרובעות, והדבר נקבע בצורה
חד-משמעית על ידי הפוסקים.
במהלך ההיסטוריה היו ניסיונות לייצר תפילין בצורות שונות, כולל תפילין עגולות.
ניסיונות אלו נדחו על ידי הפוסקים, וכיום, כל תפילין חייבות להיות בריבוע מדויק.
הדרישה לריבוע נוגעת הן לבתים והן לרצועות התפילין.
הלכות הנחת תפילין
הנחת תפילין היא מצווה מרכזית ביהדות, והקפדה על ההלכות הקשורות בה
היא חיונית לקיומה הנכון של המצווה.
להלן סקירה של ההלכות המרכזיות הנוגעות להנחת תפילין:
זמן הנחת תפילין
זמן הנחת תפילין: מצוות תפילין חלה בכל יום חול, כלומר בימי ראשון עד שישי.
אין מניחים תפילין בשבתות ובחגים, מכיוון שימים אלו נחשבים לאות בפני עצמם,
ואין צורך באות נוסף כמו תפילין.
זמן הנחתן במהלך היום: תפילין מניחים במהלך תפילת שחרית,
לאחר הברכות ולפני קריאת שמע.
במקרה שאדם לא הניח תפילין בשחרית, ניתן להניחן במשך כל היום,
אך לא לאחר השקיעה.
הכנות להנחת תפילין
בדיקת תפילין: לפני הנחת תפילין, יש לוודא שהתפילין כשרות ושלא נפגעו במבנה,
בפרשיות או ברצועות.
התפילין צריכות להיות מרובעות, והרצועות צריכות להיות שלמות וצבועות בצבע שחור.
ברכות: לפני הנחת התפילין, יש לומר ברכה מיוחדת על כל אחד מהתפילין.
כאשר מניחים את תפילין של יד, יש לומר את הברכה: "ברוך אתה ה' אלוהינו
מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להניח תפילין."
לאחר מכן, כאשר מניחים את תפילין של ראש, יש הנוהגים לומר ברכה נוספת:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצוות תפילין."
אופן הנחת תפילין
סדר הנחת תפילין: תחילה מניחים את תפילין של יד ולאחר מכן את תפילין של ראש.
כאשר מסיימים את הנחת תפילין של ראש, מהדקים את תפילין של יד באופן סופי.
מיקום התפילין:
תפילין של יד: מניחים על הזרוע השמאלית (לימנים), על המקום שבו השריר בולט
כאשר מכופפים את היד.
התפילין צריכות להיות מכוונות כך שהקופסה נוטה מעט לכיוון הלב.
רצועת התפילין נכרכת שבע פעמים סביב הזרוע, ולאחר מכן סביב
כף היד והאצבעות.
תפילין של ראש: מניחים על הראש, בין העיניים, מעל קו השיער.
הקופסה צריכה להיות ממוקמת במרכז, כך שתהיה מעל גשר האף,
והרצועות צריכות לרדת לשני צדי הפנים ולהשתלשל קדימה.
הכריכות והקשרים
כריכת רצועות תפילין של יד: רצועת התפילין נכרכת שבע פעמים סביב הזרוע
ולאחר מכן סביב כף היד והאצבעות, בצורת האות "שין" או כמילה "שדי."
הקשר בתפילין של ראש: הרצועות צריכות להיות קשורות בצורה הנכונה
כך שהקשר יוצר את האות "ד" מאחורי הראש, שהיא חלק משם השם "שדי".
כוונה ותשומת לב
כוונה בהנחת תפילין: בזמן הנחת התפילין, יש לכוון בלב שמקיימים את המצווה
של הנחת תפילין לשם שמים.
יש לחשוב על משמעות המצווה, על הקשר עם הקב"ה, ועל המחויבות לשמור את המצוות.
דיבור והפסק: במהלך הנחת תפילין ובמהלך קריאת שמע, אסור לדבר או לעסוק
בדברים אחרים.
כל הפסקה בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש נחשבת להפסק,
ויש להימנע מכך כדי לא להפריד בין שתי המצוות.
כשרות התפילין
בדיקת תפילין תקופתית: יש לבדוק את התפילין מדי כמה שנים אצל סופר סת"ם מוסמך,
לוודא שהן כשרות ולא נגרם להן נזק.
התפילין צריכות להיכתב על ידי סופר סת"ם מיומן, וכתיבת הפרשיות נעשית בקפדנות רבה.
נוהגי תפילין מיוחדים
תפילין של רבנו תם: ישנם הנוהגים להניח שני סוגי תפילין – תפילין של רש"י ותפילין
של רבנו תם – כדי לצאת ידי כל הדעות ההלכתיות.
במקרה זה, הנחת תפילין של רבנו תם נעשית לאחר סיום התפילה עם תפילין של רש"י.
תפילין לאחר השקיעה: לאחר השקיעה, לא מניחים תפילין.
אם אדם לא הניח תפילין במהלך היום, עליו להניחן לפני שקיעת השמש.
הכנת תפילין
הכנת תפילין היא מלאכה מורכבת ומדויקת שדורשת מיומנות רבה, ידע הלכתי, ואומנות.
התהליך כולל מספר שלבים חשובים, החל מבחירת העור ועד כתיבת הפרשיות
ויצירת הרצועות.
הכנת תפילין נעשית אך ורק על ידי אנשי מקצוע מיומנים המכונים "סופרי סת"ם"
ו"בעלי בתים" (יוצרי בתי התפילין).
להלן תיאור מפורט של תהליך הכנת התפילין:
תהליך בחירת ועיבוד העור
בחירת העור:
השלב הראשון בתהליך הוא בחירת העור שממנו יוכנו הבתים והרצועות של התפילין.
עור זה חייב להיות מעור של בהמה טהורה, על פי כללי ההלכה.
לרוב משתמשים בעור של פרה או עגל, אשר מעובד במיוחד למטרת הכנת התפילין.
עיבוד העור:
העור עובר תהליך עיבוד הלכתי קפדני, שבו הוא נשטף, מיובש, ונמתח
כדי להכין אותו לשימוש.
תהליך העיבוד כולל גם את צביעת העור בצבע שחור, שהוא הצבע ההלכתי הנדרש לתפילין.
לאחר עיבוד העור, הוא מוכן ליצירת הבתים והרצועות.
יצירת הבתים
תהליך יצירת הבתים:
הבתים של התפילין עשויים מעור קשה, ונחלקים לשני סוגים עיקריים:
בית תפילין של יד ובית תפילין של ראש.
תפילין של יד: הבית של תפילין של יד הוא תא אחד שבו מונחות
כל ארבע הפרשיות על קלף אחד.
תפילין של ראש: הבית של תפילין של ראש מחולק לארבעה תאים,
כאשר כל תא מכיל פרשייה אחת נפרדת.
עיצוב הריבוע:
הבתים מעוצבים בצורת ריבוע מדויק, הן מבחינת התחתית והן מבחינת הדפנות.
שמירה על הריבוע המדויק היא חיונית לכשרות התפילין. לאחר עיצוב הריבוע,
הבית עובר תהליך של לחיצה כדי לקבע את צורתו, והקצוות מסותתים
כדי לחדד את הריבוע.
תפירת הבתים:
לאחר עיצוב הריבוע, הבתים נתפרים יחד באמצעות גידי בהמה טהורה, כמו גידי שור,
שמחזיקים את מבנה הבית.
תפירה זו חייבת להיות חזקה ועמידה, כדי לשמור על התפילין לאורך זמן.
כתיבת הפרשיות
בחירת הקלף:
הפרשיות שבתוך התפילין נכתבות על קלף מיוחד העשוי מעור של בהמה טהורה.
הקלף עובר תהליך עיבוד הלכתי דומה לעור של הבתים, אך הוא חייב להיות
דק וגמיש כדי לאפשר כתיבה איכותית.
כתיבת הפרשיות:
כתיבת הפרשיות נעשית על ידי סופר סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) מיומן,
שמקפיד על כל כללי הכתיבה ההלכתיים.
הכתיבה נעשית ביד, בעזרת קולמוס דיו, ויש לשמור על צורת האותיות המוגדרת בהלכה.
הפרשיות כוללות את הקטעים הבאים:
קדש לי כל בכור (שמות י"ג, א'-י').
והיה כי יביאך (שמות י"ג, י"א-ט"ז).
שמע ישראל (דברים ו', ד'-ט').
והיה אם שמוע (דברים י"א, י"ג-כ"א).
בכתיבת הפרשיות, הסופר מקפיד לכתוב כל פרשייה בנפרד במקרה של תפילין של ראש,
ובצורת רצף אחד במקרה של תפילין של יד.
בדיקת הפרשיות:
לאחר כתיבת הפרשיות, הן נבדקות בקפידה על ידי הסופר,
ולעיתים גם באמצעות הגהה נוספת על ידי מגיה מוסמך,
כדי לוודא שאין טעויות בכתיבה ושכל האותיות כתובות כהלכה.
כל טעות בכתיבה עלולה לפסול את התפילין.
הכנסת הפרשיות לבתים
קיפול והכנסת הפרשיות:
לאחר שהפרשיות נכתבו ונבדקו, הן מקופלות בצורה מיוחדת ומדויקת
כך שהן נכנסות בצורה מושלמת לתוך התאים של הבתים.
בתפילין של ראש, כל פרשייה מוכנסת לתא נפרד, ובתפילין של יד כל ארבע
הפרשיות מוכנסות יחד לתא אחד.
סגירת הבתים:
לאחר הכנסת הפרשיות, הבתים נסגרים בצורה הדוקה, והפתחים נאטמים
בעזרת חתיכת עור נוספת, כדי לשמור על הפרשיות מפני נזקי מזג אוויר
ופגעים אחרים.
הכנת הרצועות
חיתוך הרצועות:
רצועות התפילין נעשות מעור דק יותר, אשר נחתך לרצועות ארוכות וצרות.
יש להקפיד שהרצועות תהיינה חלקות ושחורות, ושאין בהן קרעים או פגמים.
צביעת הרצועות:
הרצועות נצבעות בצבע שחור, והצבע חייב להיות עמיד כדי שלא יישחק
או ידהה עם הזמן.
ישנה חשיבות הלכתית לכך שהרצועות יהיו שחורות,
שכן כל שינוי בצבע פוסל את התפילין.
יצירת הקשרים:
ברצועות תפילין של ראש, נוצר קשר מיוחד בצורת האות "ד" מאחורי הראש.
רצועות תפילין של יד נקשרות בצורה שונה, ויוצרות את האות "י" על כף היד.
יחד עם האות "ש" שעל הבית של תפילין של ראש, יוצרות האותיות
יחד את שם השם "שדי".
כתיבת תפילין
כתיבת התפילין היא מלאכה קפדנית ומדויקת, המבוצעת על ידי סופרי סת"ם
(ספרי תורה, תפילין ומזוזות) מוסמכים.
תהליך הכתיבה כולל כתיבה של ארבע פרשיות מהתורה על קלף, תוך שמירה על כללי
ההלכה והמסורת היהודית.
כל טעות קטנה במהלך הכתיבה עלולה לפסול את התפילין, ולכן נדרשת הקפדה יתרה.
להלן תיאור מפורט של תהליך כתיבת התפילין:
בחירת הקלף
הכנת הקלף:
הקלף שעליו נכתבות פרשיות התפילין עשוי מעור של בהמה טהורה.
העור עובר תהליך עיבוד הלכתי קפדני, הכולל ניקוי, עיבוד, וגימור כדי ליצור קלף חלק,
דק ועמיד.
הקלף חייב להיות לבן ואחיד, ללא כתמים או קרעים.
חלוקת הקלף לפרשיות:
לצורך כתיבת תפילין, הקלף מחולק לחלקים שווים, כאשר כל חלק מיועד לפרשייה אחת.
בתפילין של יד, כל ארבע הפרשיות נכתבות על קלף אחד רציף.
בתפילין של ראש, כל פרשייה נכתבת על קלף נפרד, וכל קלף מוכנס
לתא נפרד בתוך הבית.
הכנת הקולמוס והדיו
הכנת הקולמוס:
הקולמוס שבו כותבים את התפילין עשוי מקנה סוף, אם כי ישנם סופרים המשתמשים
גם בנוצה או בכלי אחר, כל עוד הוא עומד בכללי ההלכה.
הקולמוס נחתך בצורה מיוחדת כדי לאפשר כתיבה מדויקת ואחידה של האותיות.
הכנת הדיו:
הדיו שבו משתמשים לכתיבת התפילין חייב להיות כשר, והוא מורכב מתערובת
מיוחדת של פחם, שמן, ומרכיבים נוספים שמאפשרים דיו שחור, עמיד וברור.
הדיו חייב להיות עמיד לאורך זמן ולא לדהות או להיסדק.
כתיבת הפרשיות
כתיבת האותיות:
כתיבת הפרשיות מתחילה בציון כוונה מיוחדת על ידי הסופר, שהוא כותב לשם קדושת תפילין.
כל אות בפרשיות נכתבת בקפדנות רבה, תוך הקפדה על צורת האות ועל כללי הכתיבה.
אין לגעת באות אחרת או לתקן אות קיימת בצורה שתגורר את צורתה המקורית.
הפרשיות שנכתבות בתפילין כוללות את הקטעים הבאים:
קדש לי כל בכור (שמות י"ג, א'-י').
והיה כי יביאך (שמות י"ג, י"א-ט"ז).
שמע ישראל (דברים ו', ד'-ט').
והיה אם שמוע (דברים י"א, י"ג-כ"א).
כתיבה רציפה:
בתפילין של יד, כל ארבע הפרשיות נכתבות ברצף על קלף אחד.
בתפילין של ראש, כל פרשייה נכתבת על קלף נפרד.
יש להקפיד שהכתיבה תהיה רציפה וללא הפסקות מיותרות,
כדי לשמור על קדושת המעשה.
מקומות בעייתיים:
ישנן אותיות מסוימות בפרשיות שבהן יש להקפיד במיוחד על הצורה,
כמו האותיות "ש", "ע" ו-"צ". לכל אות יש דינים מיוחדים שמנחים את
הסופר כיצד לכתוב אותה בצורה כשרה.
בדיקת הפרשיות
בדיקת האותיות:
לאחר סיום הכתיבה, הפרשיות נבדקות בקפדנות על ידי הסופר.
אם הסופר מוצא טעות כלשהי בכתיבה, עלול להיות מצב שבו התפילין ייפסלו לשימוש.
במקרים רבים, לאחר בדיקת הסופר, הפרשיות נשלחות גם למגיה
מקצועי לבדיקה נוספת.
בדיקה במחשב:
כיום, נעשה לעיתים שימוש בתוכנות מחשב מיוחדות לבדיקת כשרות הפרשיות.
התוכנה סורקת את הכתיבה ומזהה אם ישנן טעויות או חריגות בצורת האותיות.
בדיקה זו אינה מחליפה את הבדיקה האנושית, אך היא מוסיפה
שכבת הגנה נוספת על הכשרות.
קיפול והכנסת הפרשיות לבתים
קיפול הפרשיות:
לאחר שהפרשיות נכתבו ונבדקו, הן מקופלות בצורה מדויקת כדי להתאים לתוך תאי התפילין.
הפרשיות מקופלות באופן כזה שהכתיבה תהיה כלפי פנים, כדי לשמור על קדושת הכתב.
הכנסת הפרשיות:
הפרשיות מוכנסות לתוך התאים המתאימים בבתים של התפילין.
בתפילין של ראש, כל פרשייה מוכנסת לתא נפרד, ובתפילין של יד כל ארבע
הפרשיות מוכנסות יחד לתא אחד.
סגירת הבתים ואיטום
סגירת הבתים:
לאחר הכנסת הפרשיות, הפתחים של הבתים נאטמים בצורה מיוחדת,
לעיתים באמצעות דבק כשר או בעזרת רצועות עור דקות שמחזקות את הסגירה.
סגירת הבתים נעשית בצורה שמבטיחה את שמירת הפרשיות
מפני נזקי מזג האוויר או פגיעות אחרות.
בדיקה סופית:
השלב האחרון כולל בדיקה סופית של התפילין כדי לוודא שאין בעיות במבנה הבתים,
בצורת הקשרים, ובמצב הפרשיות.
לאחר בדיקה זו, התפילין מוכנים לשימוש וניתן להתחיל להניחם במסגרת קיום המצווה.
עלות תפילין
עלות התפילין משתנה בהתאם למספר גורמים, כמו איכות הכתיבה, סוג הקלף,
רמת ההידור, והכשרות הכללית של המוצר.
טווח המחירים רחב מאוד ויכול להתחיל ממאות שקלים ולהגיע לאלפי שקלים ואף יותר.
הנה כמה גורמים שמובילים לשונות במחיר:
רמת הכתיבה וההידור – תפילין כשרות פשוטות שכתובות על ידי סופר סת"ם מיומן
אך ללא הידורים מיוחדים יעלו פחות.
תפילין מהודרות, שכוללות רמת כתיבה מדויקת יותר ואותיות גדולות ומפוארות, יעלו יותר.
תפילין מהודרות במיוחד, כגון לפי שיטת האר"י או רמב"ם, יהיו יקרות משמעותית.
הסופר והקלף – כתיבה על קלף איכותי וכשר, שגודל ועובד לפי כללי ההלכה,
תייקר את המוצר.
שמו של הסופר יכול להשפיע על המחיר – סופר ידוע ומוסמך לרוב ידרוש
יותר בעבור העבודה שלו.
בדיקת מגיה – תפילין שנבדקו ונפסלו על ידי מגיהים מוסמכים יעלו יותר בשל עלויות
הבדיקה הנוספת.
תפילין שעוברות בדיקה נוספת בעזרת תוכנה ממוחשבת יעלו גם כן מעט יותר.
הבתים והרצועות – איכות הבתים (התיבות בהן מונחות הפרשיות) והרצועות
יכולה גם להשפיע על המחיר.
ישנם סוגים שונים של בתים: בתי תפילין מעור בהמה גסה (הנחשבים למהודרים יותר)
יקרים יותר מעור בהמה דקה.
רצועות עבות ואיכותיות המיוצרות בכשרות מהודרת ייקרו את התפילין
לעומת רצועות פשוטות יותר.
טווחי מחירים:
תפילין כשרות בסיסיות: בין 1500 ל-3000 ש"ח.
תפילין מהודרות: בין 3000 ל-4,500 ש"ח.
תפילין ברמת הידור גבוהה מאוד
(בהמה גסה, כתיבה מהודרת במיוחד, מגיה מוסמך): יכולות להגיע למחירים
של 4,500 עד 9,500 ש"ח ואף יותר.
תפילין מהודרות מאוד, כמו אלו שנכתבו בידי סופרים ידועים או לפי דרישות מיוחדות,
יכולות להגיע למחירים אפילו גבוהים יותר.